בנאום המרגש שלו באוניברסיטת סטנפורד, סטיב ג'ובס תיאר את הכשלונות בחייו, שבהמשך הובילו אל מקום טוב יותר. ואז הוא אמר משהו יפה:
"אתם לא יכולים לחבר את הנקודות במבט קדימה, אתם יכולים לחבר אותן רק במבט לאחור. כך שאתם חייבים לבטוח בכך שהנקודות יתחברו איכשהו בעתיד שלכם.
אתם חייבים לבטוח במשהו- באומץ שלכם, בייעוד, בחיים, קארמה, מה שזה לא יהיה, מכיוון שהאמונה שהנקודות יתחברו בהמשך הדרך תיתן לכם את הביטחון ללכת בעקבות הלב שלכם, אפילו כשהוא מוביל אתכם אל מחוץ לשביל הסלול, וזה יעשה את כל ההבדל."
התחלתי לכתוב בניסיון לחבר את הנקודות במבט לאחור. לא תמיד אפשר לעשות זאת בבלוג חשוף לעיני כל, על הדברים הקשים והכואבים ביותר קשה מאוד לכתוב- חלקם מודחקים, בחלקם- אני חוששת שיהיו מי שייפגעו, או שאפגע בעצמי.
הכתיבה עצמה יוצרת נקודות חדשות במרחב ובזמן, היא מאפשרת הקלה מסוימת, וביטחון ללכת בעקבות הלב, לא חשוב לאן הדרך תוביל.
